על טעויות וסליחות

שנה חלפה שנה באה ואיתה מתייצב ליום אחד בית הדין הגבוה לחשבון נפש. מתדפק על הדלת, פוקד שביתת רעב ל-24 שעות שלמות ומנטרל אותי מהלפטופ והאימייל. יום אחד בשנה בה הפלאפון שלי עובר למצב כבוי והפעולה המפחידה מכולם מגיעה. יום אחד בשנה, בפקודת הקדוש ברוך הוא לא עושים דבר. יום כיפור מכריח את דור הפייסבוק ליום אחד בשנה להיכנס קצת פנימה. הוא מבקש להתחבר ל –   un like ולהשאיר לרגע את ה- like מאחור. לעצור את מירוץ החיים הדינמי והמשתף, זה שמעלה סטטוסים על מי אני ומה אני על בסיס יומי ולשאול שאלות עמוקות ואישיות כמו "האם הסטטוס שלי עושה לי טוב?"

יום כיפור הוא היום היחיד בשנה  שמחבר את כל עם ישראל לסממנים הבסיסיים ביותר של העולם היהודי, זה היום הכי מיוחד בשנה כי רק הוא עוצר באמת את שיגרת חיינו. שדה התעופה סגור, אין יוצא ואין בא מארץ הקודש, אין מכוניות בכבישים (לפחות בירושלים) ומחזה מדהים בדמות עשרות חילונים מלווים בילדים רכובים על אופניים פוקדים את הרחובות ובתי הכנסת. יש איזו אחדות יפה ביום כיפור, כי לכולם קשה לצום (וכשקשה לעם ישראל- פתאום, האחדות הופכת את המצב לקצת יותר קל).

אז אחרי שאבא שלי מתיר את הנדרים שלי ושל אמא (ולנו יש הרבה כאלה מדי שנה), ואחרי שאוכלים ארוחה מפסקת, מתחילה ההפסקה האמיתית. השקט שמכניס המון פרופורציה לכל מה שקרה השנה ועוזר להתחיל מחדש ולהבין שמותר לנו לטעות. השקט הזה (שבשעות הצום הראשונות קצת משגע אותי), הופך אט אט להבנה שיש דברים שגדולים מאיתנו, יש סוגיות שלא בשליטתנו, יש דברים שעשינו, טעינו, פשענו, חטאנו אבל יש גם זמן סליחה ומחילה.

ההבנה הזו, שמותר לאדם לטעות, היא אחת התובנות הגדולות שהגיעו אלי השנה. כולנו אומרים את זה, כל הזמן, בכל מקום אבל כשמבינים באמת שכל אחד יכול לטעות העולם הזה נראה פתאום קצת אחרת. יש בו משהו הרבה פחות טכני והרבה יותר אנושי.

מתלווה אליה תובנה לא פחות חשובה, והיא הגדולה האמיתית של בני האדם- היכולת לסלוח. גם כאן, קל להגיד וקשה לבצע, אבל אלה הטעות והסליחה הן הבסיס למילותיו של שלמה ארצי : "תתארו לכם עולם יפה…"

מחלון החדר שלי ירושלים נחה ביום הכיפורים, השמיים כבר קצת אפורים, מרחוק שומעים את ניגוני בית הכנסת, עשרות אנשים עטופים בטליתות, עוצרים יום אחד בשנה ואומרים תפילה. יום אחד בשנה בה כל אדם מתחבר למשהו גדול יותר, בו הציניות נשארת בבית ואמת גדולה יוצאת החוצה.

שלב ה'חשבוניה' השנתית נסגר, ומתחיל שלב חשבון הנפש. השלב בו השאלות מופנות אלינו והתשובות יוצאות מעצמן. השלב הזה כבר לא כל כך מוכר לנו, זה שלב שאי אפשר להעלות לפייסבוק, הוא לא יכול להיכתב על ה- wall , זה שלב שנמצא בלב.

http://www.youtube.com/watch?v=Y0KxZz5k-RE

גמר חתימה טובה ושנה של טעויות, סליחות והצלחות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s