מישהו במדינה הזו שכח לקחת את התרופות שלו בחודשים האחרונים, אחרת איך אפשר להסביר ששבע מאות מתמחים מתפטרים וחוזרים בהם כבר שבועיים. מישהו צריך איזה פסיכיאטר, אחרת איך יכול להיות שהמתמחים האלה במשא ומתן מתמשך כבר חודשיים? מישהו הוזה, וזקוק לטיפול צמוד שאין מי שיגיש לו אותו.
מישהו בארץ הזו שכח שיש לו הורים בבית שצריכים לעיתים סיוע רפואי, שיש לו ילדים בבית שחלילה וחס מגיעים לפעמים לבית החולים. מישהו… מישהו שכח, וגם לשיכחה יש טיפול תרופתי אבל אין כרגע מי שיתן מרשם, הוא שובת.
מישהו במדינה הזו סובל ממחלה קשה וממארת, מחלה מפחידה קוראים לה תיסמונת "הם ירגעו" היא נלווית למחלה רצינית לא פחות שפעת "יהיה בסדר". זו מחלה מוזרה כזאת, שהתרופה אליה נקראת "שינוי גישה" ו"שינוי סדרי עדיפויות". תרופה מיוחדת כזאת, שכדי שהיא תשפיע באמת צריך לשתוק רגע ולהקשיב לצד השני. אחרת, אין שום אפשרות שהיא תשפיע.
מישהו במדינה הזו צריך להכניס טיפול נמרץ לתחום הרפואה, בסיוע קוצבי שעות לרופאים ומתמחים שנשארים ערים במשמרת יותר מדי שעות, מישהו צריך להבין שמאחורי החלוקים מסתתרים אנשים, סטודנטים, הורים לילדים שצריכים להתפרנס בכבוד. מישהו צריך זריקה או עירוי חירום עם הרבה ויטאמינים בדמות אומץ, צדק, הערכה. אותו מישהו ראוי שיחזיק מד חום ויבין שעברנו כבר מזמן את הנורמה בארץ הזו.
ואז, אותו המישהו, מן הראוי שירוץ אל שדה התעופה וישים חוסם עורקים לבריחת המוחות המדהימים שעוזבים את הארץ ונוסעים להיות רופאים באפריקה, ניו יורק או אירופה.
מישהו, חייב להתעורר עכשיו, רגע לפני שהחולה מת, הניתוח לא הצליח וקטסטרופה ששום חיסון לא יוכל לעצור תתחיל.
במדינת ישראל, רגע אחרי יום כיפור, חשבון הנפש צריך להיות קר, ולנתח את סוגיית הרופאים בדיוק של להב סכין המנתחים: אין מחיר לחיי אדם, אין תחליף לרופא בעת מצוקה. מישהו, חייב להפעיל אמבולנס מדיני לפני שיהיה מאוחר מדי.
זה קורה לכולם 