בשבוע הכי עמוס בעבודה, בזמן הכי לא מתאים, כשבקושי יש כוח לעצמך מגיע לבקר וירוס. זה פועל די דומה לוירוס במחשב, הוא הורס לך יום או יומיים מהחיים, משאיר ים של עבודה לימים שיבואו וגורם לך להתנצל בערך פעמיים בשעה על זה "שיש לך וירוס" (בדיוק כמו שנופל האינטרנט או וירוס תוקף את הלפטופ).

התחושה זוועתית, ספק כאב בטן, ספק כאב ראש, ספק בחילה, לא משהוא שאפשר להגדיר באופן ברור, מתובל בתחושת "אלוהים למה זה מגיע לי" ובתחושת הקלה "איזה מזל שאמא שלי באה מירושלים ויש מי שיכין לי מרק".

וירוס. כשאין לאף אחד מושג במה אתה חולה כנראה שיש לך וירוס. אז אני קמה בבוקר והולכת לרופאה תל אביבית (ויסלחו לי החברים אבל היא שונה מהרופאה הירושלמית שלי). כמובן שיש בעיה בקליטת הכרטיס במחשב (כי אני ירושלמית הרי והמחשב דוחה אותי אוטומטית). בינתיים הרופאה מנסה למצוא פתרון ומקבלת פציינטית אחרת (אחת עם בריחת סידן)… בדרך הרופאה מספרת לפציינטית שהיא מאד חולה וזו ממליצה לה לשכב על החול בים. אם לא היה לי וירוס הייתי בטוחה סובלת מבעיות שמיעה אבל יש לי וירוס אז כנראה שהסיטואציה באמת התרחשה הבוקר.

וירוס זו מחלה לא מוגרדת. ידידתי ויקיפדיה מספרת שוירוס ('נגיף' בשפה של אליעזר בן יהודה) הוא "טפיל מוחלט" (אני מסכימה בהחלט) "חסר פעילות חיה מחוץ לגוף המאכסן" (משמע בלעדי הוא חצי בן אדם, בלעדי הוא בעצם כלום! ). ועדיין, בלי הגדרה ברורה שאפשר להבין ממנה מה אמורים להרגיש או כמה זמן לוקח עד שהוא חוזר להיות חסר פעילות חיה, יש לי וירוס.

וכמו שטכנאי מחשבים מטפל בוירוס כך מטפלת בי הרופאה הבוקר: "יש לך וירוס, לכולם יש וירוס עכשיו", משביתה אותי ליומיים SICK בבית וגוזרת עלי תזונה של ילד בן שלושה חודשים מחוסר שיניים וחוש טעם: "אין מוצרי חלב, אין ירקות, אין פירות, אין מיצים, יש מרק טחון, תה לימון ופירה" ואני אומרת, כבר עדיף להיות מחשב כשיש לך וירוס!

טכנאית המחשב האמיתית היא אמא, שמטפלת בכל מה שלא קשור לוירוס אלא קשור ל"גוף המאכסן", דואגת להפוך את המלצת התזונה של הרופאה למרק טעים , מביאה לי תה למיטה ומסדרת את הדירה.

ההגדרה שלי לנגיף היקר שבא לביקור בערך אחת לשנה הינה:

מחלה חד / דו שנתית בת יום או יומיים שמזכירה לך כמה טוב שאתה בריא ביום יום ומחזקת את הקשרים עם האנשים היקרים לך באמת.

כמו שאחרי וירוס במחשב מבינים את חוסר היכולת שלנו לתפקד בלא המקלדת והמסך כך גם כאן, העיקר הבריאות!