חג האביב בחסות סנו

איך יודעים שבא אביב? מביטים סביב סביב. ואם מוצאים את אמא שלי תלויה על חלון מצידו החיצוני, מחזיקה דלי ביד אחת ומטלית ביד שניה כנראה שפסח בדרך. יריית הפתיחה לסיפור המרוץ מעבדות לעבודות ניקיון הבית מתחילה בערך כשהמן נתפס ונתלה. כשאסתר ומרדכי חוגגים שליהודים היתה אורה ושמחה, אמהות ישראל הופכות את חברת סנו לבעלת השליטה בששון ושמחה לפחות לחודש  ימים.

השיחות שלי עם אמי היקרה בימים האחרונים דנו בכוסות מבריקות שיצאו מהויטרינה, אבק שנוקה ממקומות שאפילו האבק לא ידע שהוא נמצא בהם ובגדים שיצאו לאוורור מכלל ארונות הבית (ואצלנו בבית יש יותר ארונות מאנשים). משהו במסורת היהודית קבע חודש של ניקיון חיצוני שעוזר כנראה לעשות הרבה מאד סדר פנימי אצל בני האדם.

הבעיה עם השיחות האלה שמהר מאד אחרי שמסיימים את דיון הבית בירושלים, עוברים לדיון הדירה שלי בתל אביב. וכאן איך לאמר, עד שאיזו כוס לא נשברת או שכלל הרהיטים משנים גוון בטקסטורה אפרורית, קצת קשה להזיז את המגב ממקומו הטבעי, רחוק מהעין והלב. את זה אמא שלי לא באמת מבינה.

אז היום נשברה צנצנת בדירה (סימן למזל ושמחה, קוללללללו). שני בנות תל אביביות הביטו בזכוכיות, ספק בפליאה וספק בחוסר אונים. אחר כך, עלתה חשיבה מדעית נפעמת מיכולותיה של הצנצנת לפזר עצמה בערך בכל הדירה שלי ואז הגיע החלק האמיתי, ניקיון פסח.

חברתי היקרה לימדה אותי איך היא מתמודדת עם דברים מהסוג הזה בדרך כלל (שמה שני מגבונים על הרצפה, מניחה בנונשלנטיות רגל על כל מגבון ומתחילה לעשות תנועות צ'רלי צפלין לניקוי החדר), אני בשיטה שפיתחתי בדיוק למצבים האלה הוצאתי את מסירי האיפור היוקרתיים שלי (אם המגבונים האלה טובים לעור הפנים, לאיסוף זכוכיות ברור שהם יתאימו). המבצע מתבצע בזריזות ויעילות תחת זמן מוגבל (שהרי מפץ גדול, או לא מפץ גדול – לקאמרי אנחנו לא יכולות לאחר).

השאלה הנשאלת היא איך מכל התכונות הטובות שהורישה לי אמי את היכולת להחזיק יעה לא ירשתי, השאלה השניה היא איזו עבדות טובה יותר (זו המודרנית שלי בה אני עובדת כמו חמור כדי לשלם למנקה פעם בשבוע, או זו המסורתית בה בעודי כותבת שורות אלה ארגז תעודות בית הספר היסודי שלי עובר ניקיון ואוורור בירושלים)?

פסוקו של יום:

למען המסורת (ובריאות הנפש של אימי) הזמנתי היום מנקה.

צרת רבים חצי נחמה (גם חברתי מזמינה מחר מנקה).

אמא יש רק אחת, כוסות בויטרינה יש לנו קרוב ל600, כולן מקבלות יחס אישי.

פיזור הדעת שהפיל את הצנצנת עזר קצת לסידור הנפש עם סידור הדירה. כנראה שהוגי רעיון העבדות האביבית הזו הבינו משהו.

יישר כוח!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s