אם ברצונך לקבל שירות בשפה העברית הקש אחת. אחרי שמונה צלצולים עברתי לערבית, גם ככה אני  כבר יודעת מתי ללחוץ 2 כדי לבחור בנציג שירות, ואז להקיש תעודת זהות כדי לקצר ולייעל את ההמתנה (כמובן, אחרת איך נגיע משמונה דקות המתנה לארבע), אחר כך יש גם אימות שמונה ספרות אחרונות של מספר כרטיס האשראי שגורמים לי לרוץ מהספה לתיק ומהתיק לספה (איך למען ה' אני אף פעם לא זוכרת את הספרות האלה). באמצע יש מוזיקה מרגיעה, כזאת של מנגינות מאגדות ילדים, עם עצים מסוכר, בלונים בצורות שונות, ילדים מהאגדות, לא פלא שבחברה הפלאית הזו בחרו בעולם הפלאי הזה בתור מדיטציה לשלל לקוחות מיואשים.

פלאפון שלום מדברת איריס, שלום איריס, ואני עם דמעות שמחה כאילו שמצאתי אחות אבודה שחזרה מארץ לעולם לא. והיא בקול חייכני רק רוצה כמה פרטים לזיהוי. פרטי כרטיס האשראי (ספה, תיק, ספה), תעודת זהות, השם של אמא שלי לפני נישואיה ובאיזה בית ספר למדתי. ברור, פרטים קטנים כאלה שתמיד זוכרים… אחרי 18 דקות מרגע החיוג סוף סוף מתחילים לדבר. אכן, ברשת התקשורת המהירה בישראל הזמן הופך יחסי.

אז במה היא יכולה לעזור? אני רק רציתי לשאול שאלה, פתחתי בתמימות. איך יכול להיות שאם בחוזה שלי כתוב 199, הספרות בחיוב האשראי הפכו ל487? איריס במגננה, בעולם האחר ספרות גדלות לאט לאט, בלי שהלקוח מרגיש. בפרסומות הן יורדות אבל משהו בחשבון האשראי גורם להם לטפס. וכדי להיות ממש בסדר, שולחים חיוב באורך הגלות, עם כל כך הרבה מספרים ותמונה מנחמת בצד של העצים האלה מסוכר מתוק ומסטיקים עגולים שמפוזרים על דשא. ברור שאני מסתכלת עליהם ושוכחת מהחשבון, מאיריס ומעוד חיוב שכבר לא יחזור. אבל פתאום גם איריס לא חוזרת, היא נעלמה, אחרי שהיא בדקה את החיוב של 35.80 והבינה את החיוב של 103.42 היא מיד תברר עם המנהלת את החיוב של ה12.88, ואני על הקו. ושוב המוזיקה הזו שלוקחת אותי במחוזות הדמיון אל ממלכה קסומה, קסומה כל כך שאני על הקו עם איריס כבר 54:43 דק', ברשת המהירה בישראל כבר אמרתי?

אחרי שלאיריס נמאס היא הבטיחה לחזור אלי, אם את קוראת את שורות אלה, אני עדיין מחכה איריס, ואז דיברתי עם נוגה. לנוגה היתה סברה שונה לגבי החיוב של ה-103.42 כנראה שככה זה בארץ של המסטיקים והסוכר, מספרים זה לא הצד החזק שם. היא כמובן מכירה את פרטי המקרה שאיריס הקלידה, אבל היא מאד תשמח אם אני אספר לה שוב בקצרה במה מדובר. קצרה, קצרה וחלפו להן עוד 30 דקות מחיי. נוגה הוציאה מהבוידם מכשירים שכבר החזרתי מזמן, נט סטיק שעזב את מחוזותי לפני שנה וחצי, נחמד מצידה, נוסטלגיה… ואחרי החיוכים אני באזור ללא קליטה ונוגה, כנראה שלעולם לא אדע…

שני היתה חביבה ואדיבה, כן היא יודעת שדיברתי עם איריס וגם נוגה כתבה שם שהיא חיפשה אותי 4 פעמים, נוגה – אם שורות אלה הגיעו אליך, תודה באמת, אבל למה את כותבת שלא עניתי, דוקא הייתי זמינה, אה.. אולי יש בעיה בפלאפון???

שני התחילה מהסוף, היא שאלה אם אפשר לעבור ביחד על הפירוט החודשי, ואני מחוסרת מילים הסכמתי. היתה לה סבלנות (מה שבעולם האחר קצת קשה למצוא), היא לא ניסתה לעזור, היא באמת רצתה לעזור ואפילו הצליחה. היא לא ניסתה להיות מהירה כמו החברות הקודמות, אבל יעילות בהחלט היתה שם. בסוף היא אפילו סגרה לי חבילת חו"ל (אז מה אם היא שאלה אם אמסטרדם זה בהולנד, בכל זאת, היא מהעולם האחר…)

בסוף היא הסבירה לי שבעוד שבוע מהיום יישלח אלי סקר שביעות רצון למייל והיא תשמח אם אוכל למלא אותו. ואני אומרת, איזה מזל שאני אהיה בעולם האחר שבאמסטרדם בדיוק כשהסקר יגיע אחרת הייתי גומלת שלוש שעות של ברכות ומחמאות בסקר על שלוש השעות שנלקחו מחיי היום.

כחלון איכה? רמי לוי? גולן? או המשפחה הגדולה בישראל? העם דורש תקשורת, עם האנשים שמאחורי חברות התקשורת. כבר חוזרת יש לי טלפון.