בני אדם צריכים טקסים. גם כאלה שלא מתקיימים באמת, אבל מאפשרים לגוגל להעלות דודל ברוח היום. בני אדם צריכים תאריכים, ימים, זמנים ושעות כדי לכתוב עליהם המוני סטטוטים בפייסבוק. אנחנו צריכים להרגיש שייכים ולדבר על משהו גדול לפעמים. כשאין עמוד ענן, ושביתת האחיות כבר לא סקסית מספיק מדברים על סוף העולם. התפאורה הבוקר בים נראתה די מתאימה, וגם כמה ציפורים שהצטופפו על כבלי החשמל בדרום תל אביב, צייצו שיש איזה מצב שבני המאיה צודקים. זה באמת היה קרוב לסוף העולם (או למדינת שלישית אחרת) לראות את תעלות המים והגונדולות בדמות מכוניות ברחוב העלייה.

בימים האחרונים דיברו על סוף העולם בציפייה דרוכה. מטחים של ידיעות והשערות ופרשנויות וברבורים ודיבורים וחיטוטים בסימן סוף. רק בגאוטמלה פינת הונדורס התמקדו בדבר האמיתי והבינו שסוף הוא בסך הכל התחלה חדשה. וזו, זו כנראה הבעיה שלנו, כאן בארץ אליה נשואות עיני כל העולם, שאנחנו מחכים לסוף במקום להתחלה שתבוא אחריו. סוף השביתה, סוף המבצע, סוף עונה (טוב לסוף הזה שווה לחכות).

כמי שחוותה כבר איזו התראת שווא לסוף העולם בדמות באג 2000 בחגיגות המילניום אני יודעת דבר אחד: סופים נותנים כוח לתעשיית הקולנוע, התקשורת והפרסום. בעולם האמיתי אין סוף (כמו שאין ואקום)- משהו חדש ישר מתחיל. כך גם כשנגמר סוף העולם התחילו פוסטים על הסופה בפייסבוק. אין לנו רגע דל, סקנדל, פסטיבל או סוף העולם – כולם שווים ציוץ (ושלושים לייקים).

בהתחלה שאחרי סוף העולם יש כוח, ועוצמה ותקווה. הכהן הגדול של המאיה שצוטט באופן מפתיע ב'הארץ' הבוקר הודיע שתם העידן הישן ומתחיל העידן בו בני האדם יתמלאו באנרגיות חדשות וויברציות חיוביות והחשוב מהכל יתחברו לאמא אדמה. אם כן, עידן הקאוצ'ינג והניו אייג' נפתח רשמית גם בהונדורס הבוקר ואני לגמרי מפרגנת.

ויש כאלה שבכלל לא צריכים תאריך מיוחד בשביל לפחד מהסוף. אצלם, סוף העולם מגיע לבקר על בסיס דו שבועי. הם חברים של בני המאיה, בני דודים של אנשי "מאמא מיה". אלה שמונית שמשפריצה קצת מים, מבחן, ראיון עבודה הופכים את חייהם לגמר הישרדות. הם לא צריכים תאריכים, יש להם תאריכון פנימי שבדרך כלל מצביע על היום.

חבר טוב המליץ לי להשתמש בהתראת סוף העולם כדי להזכיר לעצמי את כל מה שהייתי רוצה לעשות רגע לפני שהגארנד פינלה מגיע. זו המחשבה הכי פרקטית במסגרת חגיגות הסיום שהתקיימו בימים האחרונים. שווה לנסות…

אנשים שוכחים לפעמים שהטבע לא באמת עסוק בתאריכים שלנו, הוא בניגוד אלינו חוגג ימי הולדת בעשרות אלפי שנים, היה כאן לפנינו ויהיה כנראה גם הרבה אחרי. בואו ניתן לו קצת כבוד ונפסיק להעסיק אותו בפחדים שלנו. אז עד ההתראה הבאה, שיהיה סוף הדרך של סוף שבוע!