הוא נראה בווטס אפ לאחרונה בשעה 08:56, הוא רואה דה וויס, אתמול הוא היה עם הילדים והמשפחה בדרום אדום. איך אני יודעת? בגלל הכלניות בפייס. הוא מצלם באינסטגרם שקיעה וזריחה. השמש של כולם.

בדיאט קוקה קולה מזכירים בכל בוקר " stay extraordinary" , אז הוא נשאר, כמו כולם. הוא הצביע יאיר. גם לו נמאס מהשחיקה של מעמד הביניים. הוא עובד בהייטק, חולם על תאילנד, מתפשר על צימר בצפון פעמיים בשנה "היה מדהים, אנחנו חייבים לעשות את זה יותר!", יש לו מאזדה 3, והוא מצהיר, שהוא לא כמו כולם.

הוא מאד אוהב אמנות וסקי, יש לו תחביבים ותחומי עניין שאין לאף אחד אחר. כן, אין בעיה, הוא ישלם את זה ב-5 תשלומים, בגלל ההנחה של לאומי קארד עם הפינוקים, כן הוא יודע שזה עולה לו יותר, תודה רבה, זה מבצע מדהים.

פעם בשנה הוא מצייץ כשהוא עם החברים בחו"ל "ברצלונה, חברים טובים, כדורגל – אין דברים כאלה!", הוא שותה את הקפה שלו חזק בלי קצף (או חלש בלי סוכר, או בכוס זכוכית – את הקטע של הכוס זכוכית אף פעם לא הבנתי. מודה), הוא מזמין אייפד מהחבר שחוזר מווגאס, למרות שהוא מקלל קצת (למה הוא ולא אני) בשקט בלב. הוא סובל משביזות יום א' (למרות שהוא בן 46 ופעם אחרונה שהוא היה בבקו"ם היה כשהבן התגייס). הוא לא אוהב להיות כמו כולם. הוא כמו מיליונים ברחבי העולם ששותים דיאט קוקה קולה, מתעקש להיות "extraordinary". ואולי כאן האוקסימורון בדרך החשיבה של הקמפיין המופלא שלקח אתמול 1/3 תוכנית מדה וויס. איך אפשר להישאר "extraordinary"? חלק מהסיפור של להיות אחד ויחיד במינו היא היכולת להשתנות, לחדש ולהתחדש. לא? להישאר יוצא מהכלל מהר מאד מביא את הכלל אליך או משאיר אותך לא רלוונטי בכלל.

בימים שרלוונטיות היא שם המשחק, פיד הוא הדלק להמשך היום, מילים כמו לרפרש (את הדף כמובן), לזפזפ ועוד הטיות שהופכות את העולם למהיר יותר, חדש יותר, קצר יותר ובעיקר חסר סבלנות, קצת קשה לבקש מהבנאדם "to stay extraordinary", צריך ממש לעבוד בזה. זה קצת מעייף לפעמים.

ומצד שני אולי יש משהו בקמפיין עתיר התקציב של החברה שמכתיבה מזה שנים את טעם החיים של רוב ההולכים על 2, יש כאן בקשה פשוטה לאדם היחיד (שמרגיש לפעמים כמו בפס הייצור של הבקבוקים המכילים את טעם החיים), להיות קצת שונה, קצת אחר. אותנטי אולי? וגם אם לא להיות, מספיק למניה שיגיד. שיגיד שהוא אחר, ושונה ומיוחד. ויעשה על זה SHARE, ואם יהיו לו מספיק לייקים אולי החלום על תאילנד יתגשם.

שם, אם הוא ממש יתאמץ, ויעזוב את המסלול של טעם החיים, הוא יוכל להגיע לאי קטן, לא מיושב, לא משתף, לא מרפרש, לא מצייץ (טוב זה אולי כן, אבל בציפורים אמיתיות), לא מתאמץ, לא מחדש. מקום נסתר שמצליח להישאר יחיד ומיוחד. נאמן לעצמו ולטבע. מקום שהיה  "extraordinary" וכנראה שגם תמיד יהיה.

* הוא יכול להיות בהטיה היא, הם והן, לא אני או אנחנו כמובן.