'מה יהיה אם?' אם השאלה הזו לא היתה צצה מעצמה בכל צעד חדש בחיים היה כאן הרבה יותר קל. הצעד הראשון הזה כל כך מפחיד לפעמים. אתה יודע בדיוק מה אתה רוצה לעשות ולאן אתה רוצה להגיע ועדיין, יש איזה קול פנימי שצועק "מה עם החופש שלי?", "מה יקרה אם משהו ישתבש?"
ומכאן, כל אחד וארכיון הסרטים שלו, שיודע לייצר תסריטים ופסקולים שלא היו מביישים מועמדות לאוסקר. המציאות ממשיכה, היא כלל לא קשורה, אבל הפחד מדבר מבפנים ובמקרים רבים כל כך מקפיא ומשתק.
בשנה האחרונה, התחלתי לדבר עם הפחד. במקום לזרום איתו, אנחנו מדברים. הוא על הא! ואני על דא! מה כבר יש לו לחדש. הסרטים אותם סרטים. קצת כמו מלחמת הכוכבים, אותה הגברת בשינוי אדרת (ולפעמים בלי שום שינוי, סתם שידור חוזר). וברגע שהתחלנו לדבר הוא הפסיק להפחיד. זה סוג של תעודת ביטוח, כשמדברים על זה, גם המקרה הכי גרוע לא כל כך גרוע.
רגע לפני שחשבתי שמדובר בשיגעון, הגיע פול סיימון. (הוא היה כאן תמיד, זו אני שסוף סוף הגעתי אליו) עם השיר הגאוני 50Ways to Leave Your Lover . יש שם שיחה בין בעל ואישה. הבעל רוצה לעזוב, הוא מפחד או חושש או משהו אחר שקורה לכולם לפעמים. אבל היא לא מאבדת את העשתונות, מסבירה לבעל היקר שהכל בראש, עוזרת לו לדבר עם הפחד ומציעה לו 50 דרכים "לברוח", לסיים את הקשר ולצאת לחופשי. אני לא מכירה הרבה נשים שהיו מתנהגות כמוה (כנראה שרק גבר יכול לכתוב כזה שיר ), היא מסבירה לו שהוא יכול לתפוס את האוטובוס הראשון ולעזוב, להמציא תוכנית חדשה, אומרת לו שהוא לא חייב לדבר על זה, ושהוא לא צריך להיות ביישן. וכך אחרי שהיא מפרטת ומאפשרת לו להשתעשע עם החופש שכל כך חסר לו היא מציעה ששניהם ילכו לישון ויקומו מחר ויחליטו.
פול סימון לא המשיך איתם לבוקר אבל לי די ברור שהם עדיין ביחד. הגברת מהשיר של פול סימון הבינה את נבכי נפש האדם והרוויחה את הבעל עד הפחד הבא (ואולי עם הפחד הבא) לכל החיים. כי הרי כולנו רוצים להרגיש שיש לנו את החופש והיכולת לבחור. והכי חשוב לנו לדעת שבמקרה הכי גרוע אפשר לשנות כיוון (גם אם ממש לא נצא לרעות בשדות זרים מחר בבוקר).
פחד כמו חופש הם תחושות. הם חיים בבטן, בראש ובלב. יש להם שפה משלהם. לא צריך 50 דרכים לברוח, מספיקות רק 3-4 אפשרויות כדי להכניס את אומץ. אומץ הוא איש של מעשים. הוא יודע לשתק את הפחד ולקרב את האדם לתחושת החופש המיוחלת. הוא יודע לבטוח בדרכי המילוט ולהתחיל לרוץ לעבר החיים. מה כבר יכול לקרות? מקסימום יצליח לו.
באנגלית כמובן זה נשמע הרבה יותר טוב.
תהנו!