מדי פעם, אני כותבת סיפורי ילדים, כאלה של הילד שחי בכל אחד מאיתנו. הסיפורים האלה שיכולים להעביר מסרים שהלוואי שמישהו בילדות היה מספר לנו עליהם..
אבא שלי אומר שבין גיל 7 ל-70 אין הרבה הבדל.. זו לא הפעם הראשונה שהוא צודק…
ילדת אולי וסבא בערך / שלומית עצבה
מאחורי הרי "היום", בין ואדי וגיא
שוכנת כבר שנים ארץ "הלוואי"
ממלכה לא גדולה (לא קטנה בוודאי)
מדינה בה חלום מתגשם, דמיון חי
ובממלכת הלוואי, חיים, ידידי
חיות מופלאות, ואנשי "הלוואי"
הם חולמים בלי חשבון, הם חיים בדמיון
הם הופכים ת'אמת לחצי שיגעון
בממלכת הלוואי הכל מושלם
אף כלי לא נשבר שם,
ממש אף פעם
אף אחד לא נכשל מעולם
אף אחד לא טועה,
כל אחד מתנהג כיאה ונאה
כל יום הוא מראש צפוי וידוע
כי תכנון כאן שווה בדיוק לביצוע
וביום אחד, כמו בכל יום הלוואי
הגיעה ילדה משונה ממלכת "אולי"
קצת מהססת, ולא בטוחה
שובבות חיוכיה וזיק של שמחה
היא הלכה לאיבוד, באמצע הדרך
חשבה ב"דיוק" אבל יצא לה בערך
ומרוב בלבול, כשבהתה בהמון
נכתב מול עיניה בבירור "כשלון"
אבל היא, רק באמצע הדרך
כל כך רוצה הלוואי,
אבל מרוב פחד יוצא רק בערך.
ראשון פגשה את פרפקטו
שהביט בה בזלזול
שני הגיע 'בדיוק'
הסביר "שהצלחה צריכה תרגול"
והשלישית בהתנשאות הגיחה "חחח"
מושלמת שכזאת, כל כך כל כך יפה
והם עמדו במעגל מול ילדת "אולי"
והם צחקו בקול "אף פעם לא תוכלי להיות תושבת הלוואי!"
את לא בדיוק ואת גם לא מושלמת
הם הביטו בה בבוז
ויש לך כמויות של רצון טוב
אבל כלום לא יוצא לך 100 אחוז
ילדת אולי, התחילה לבכות
ניסיתי היא אמרה,
ואני מוכנה שוב לנסות
"לנסות?", "מי צריך לנסות?" שאלה "חחח"
"צריך להצליח, זו הנוסחה"
"חייבים להצליח" הצטרף בדיוק
ופרפקטו הוסיף "הוא צודק, זה בדוק"
"זה חייב להיות רק 100%,
וכל מה שמתחת יחשב לבזבוז"
"אף פעם לא נמאס לכם?"
שאלה ילדת אולי
"זה לא קצת מעייף להגשים כל יום הלוואי?
ל99 אחוזים אין קיום? בחיי…."
השלושה הביטו בה המומים,
היא כל כך קטנה והם כה מסכנים
"99 מה הם שווים?"
"הם 99 אחוזים. כל אחד יחיד ומיוחד, למרחק מהמטרה חסר רק עוד אחד."
השלושה לא ידעו מה לומר
"אולי," הציע פרפקטו "נקרא לחכם הכפר?"
בכבדות הגיע סבא בערך,
הביט לצדדים, נהנה מהדרך
ליטף ברוך את ילדת ה"אולי"
כיכך בגרונו ואמר:
הקשיבו ידידי!
הגעתי היום להכניס פה עוד ערך
המטרה היא אחוז, ויש 99 דרך
וכובד משקלם של אותם אחוזים
הוא בין הצלחה לשק נחשים
שחררו עצמכם מעול האחוז
התירו אותו, העיסוק בו בזבוז
הוא סמן ימני, הוא מצפן
הוא אינו מבקש "הגשימוני גם כן"
בלעדיו, הדרך כלל לא ברורה
אך לרוב, גם בלעדיו הושגה מטרה
"אבל, זה כל עיסוקינו" אמרה חחח
"מהות כל חיינו" פרפקטו בכה
וסבא בערך חייך, והביט בילדת אולי
"חכמה, את ביתי, חכמה בחיי"
נסי שוב, אל תפחדי להיכשל
נסי בבטחה, בתפילה, בלב מייחל
נסי, כל הזמן במעשה
נסי, והכל מעצמו יעשה
התמקדי ב80, ה20 כבר בדרך
ממרום שנות סבא בערך
המטרה היא סמן, החיים הם הדרך
זכרי את הכלל שנני הוא אולי:
"אם תזרעי איזה אילו יצמח הלוואי"
*****
פרפקטו ובדיוק, הפכו לאיזון ואמונה
חחח היא היום "דרך צלחה"
אולי כבר גדלה היא היום הגשמה
סבא בערך הפיח בהם נשמה.
זה קורה לכולם 
מדהים! כמה חכמה ויופי ניתן לבטא במילים פשוטות וכמעט ילדותיות!
איזה כיף, תודה רבה סימה!
שלומית