עלובי החיים

עלובי החיים זה שהבייביסיטר מבקשת שנזיז את היום שקבענו איתה ובמקרה זה יום הנישואין שלנו. עלובי החיים זה לחפש בחוליו הופעות בדקה ה-90 ולמצוא את המחזמר עלובי החיים.שקופית1

יום הנישואין השלישי שלנו, גינוני הטקס כבר לא כוללים מקלחת והתארגנות שלנו מחוסר זמן, אבל כן כוללים מקלחת וארוחת ערב לנסיכה שאנחנו פועליה. אמיר דדון מחכה לנו על הבמה, עלובי החיים זה לחפש חניה בתל אביב, לגלות שיש דברים לא משתנים ולצאת למסע אל עבר הבימה.

עלובי החיים זה שיצאנו לדייט זוגי ועד שכיבו את אורות האולם דפדפנו בהצגה היומית שלנו בתמונות של הקטנה שצולמו שעתיים לפני והזכירו שוב ששירה התחילה ללכת.

אבל אז רק התחיל הדייט. אמיר דדון ומירי מסיקה שנשמעו מרגשים במערכה בראשונה, אכלו את הראש בשעה השלישית למחזה בחרוזים, שלא השאירו אותנו אדישים, ומי שנשאר ער, הצטער. האביר ער ואני חולמת חלומות, על יום הנישואים עוד כמה שנים שכבר לא נהיה עייפים. אחרי שעה וחצי של שנת ישרים ביקשתי עדכון מהאביר, מה קרה? על מה השיר? הם התחתנו הוא סיכם באריכות. נשואים. גם אנחנו, כבר שלוש שנים.

בחזרה לרכב אנחנו צוחקים. צוחקים על העלובים, צוחקים על החיים. הרי יצאנו כדי לחגוג רגע בזמן, יום נישואים, אבל חזרנו עם תובנה שגדולה מהרגע. החיים הם קצת יותר עניין של תהליך. קצת כמו ששירה התחילה ללכת, ומעבר לצעד הראשון היא כבר כמה ימים  מתרגלת עצמאות, קצת כמו המעבר בין נשואים טריים לאמא ואבא, קצת כמו שלוש שעות של מחזמר!!! הקסם בתהליך הוא שיש איזה רגע שאתה מבין שעברת שלב. ואנחנו עברנו. זה בדיוק הרגע שאתה לא רוצה להיות בשום מקום אחר. עם האביר שלא התקלח לפני הדייט וחלק איתי מקופלת מהקיוסק (כי הכל כשר לפסח). בלי המעיל שהשארתי בטעות בבית,  אבל עם כמויות של חום בלב. ז׳אן ולז׳ן מאחוריך!

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

w

מתחבר ל-%s